פסק-דין בתיק ת"ק 003140/05

תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב.

1.      התובע בעלים של רכב סובארו מ.ר. 3491203 (להלן - " רכב התובע"). הנתבע 1 נהג בעת הרלוונטית במשאית וולוו מ.ר. 5030500  בבעלות הנתבעת 2 (להלן - " המשאית"). לטענת התובע ביום 30.7.04, נהג ברכבו ועצר ברמזור אדום אחרי רכב שכור נהוג ע"י ליאת בן עמי (להלן - " רכב שכור"). אותה עת הגיחה מאחור המשאית, פגעה ברכבו וכתוצאה מכך נהדף רכבו ופגע ברכב השכור. לרכב התובע נגרמו כתוצאה מכך נזקים הן מקדימה ובעיקר מאחור.

אחריות - מחלוקות והכרעה לנתבעת 2.

2.      לטענת הנתבע 1 (להלן - " חאסן"), התובע נהג את רכבו בשיירה ופגע ברכב השכור. רק לאחר מכן, משלא הצליח חאסן לעצור את המשאית, פגע ברכב התובע פגיעה קלה מאחור. שני הנתבעים הציעו לפצות את התובע למחרת האירוע בסך 1,500 ש"ח אך הוא סירב. לטענת נתבעת 2 הצעתה נעשתה לצרכי פשרה בלבד ומשנדחתה, אין עליה כלל חבות ואחריות לפגיעה ברכב התובע.

3.       נתבעת 2 לא התייצבה לדיון אך טענתה הינה טענת סף בה היה על בית המשפט להכריע אף ללא צורך בקיום דיון פרונטאלי (לו הובא כתב הגנתה בפני שופט עם הגשתו). אין מניעה להכריע בטענה כעת וכך אעשה. הטענה היחידה כלפי נתבעת 2 הינה היותה הבעלים של המשאית. טענה זו אינה מקימה כשלעצמה חבות ועילה ועל כן התביעה נגד נתבעת 2 נדחית.

אחריות חסאן.

4.       אשר לתביעה כלפי חאסן - הנטל להוכיח התרחשות הפגיעה כפי שארעה כולל הנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה מוטל מתחילת הדיון ועד סופו על התובע, בהיותו "המוציא מחברו - עליו הראיה". אין מחלוקת כי המשאית פגעה ברכב התובע מאחור (להלן - " האירוע"). אינני מקבלת את גרסת חאסן לפיה נגרמה הפגיעה כתוצאה מפגיעת רכב התובע ברכב השכור שעמד לפניו. יתכן אמנם שלולא עצר הרכב השכור היה נמנע האירוע אך לתובע לא היתה שליטה לפי המתואר על נהיגת הרכב השכור כמו גם על רכבים אחרים לפניו (זאת אף בהנחה שנקבל את גרסת חסאן כי רכב התובע נסע ולא עמד ברמזור אדום). במצב כזה חובה על הנוהגים מאחור, בפרט בשיירה, לצפות את "הצפוי" והמובן מאליו לרבות עצירת השיירה. עצם הפגיעה, הבלתי מוכחשת, של המשאית ברכב התובע מאחור מעידה על כך שחסאן לא היה ערני מספיק לתנאי הדרך וודאי לא נהג באופן התואם לתנאי הדרך בין משום שלא שמר על מרחק נאות מרכב התובע ובין משום שנהג במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך. על כן, אף הצעת חאסן לפצות את התובע טרם המשפט מעידה על הבנתו את אחריותו לאירוע. נמצא כי חסאן התרשל וכתוצאה מכך אחראי לפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע.

5.       אשר לפגיעה בקדמת רכב התובע - כאן מציבים שני הצדדים - הנהגים גרסה מול גרסה כאשר לגרסת התובע "העיפה" אותו פגיעת המשאית על הרכב השכור וגרמה לנזקים בחלקו הקדמי  ולגרסת חאסן פגע רכב התובע ברכב השכור טרם פגיעת המשאית ברכבו וללא קשר אליה. התובע, עליו מוטל כאמור הנטל, לא שכנע כי גרסתו מסתברת יותר מגרסת חאסן. זאת ועוד התובע לא הזמין לעדות עדה חיונית, נהגת הרכב השכור. הנהגת יכולה היתה לתמוך בגרסת התובע כי הרכבים עצרו מול רמזור אדום וכי (יתכן) שמעה פגיעת משאית ברכב התובע טרם שמעה וחשה את פגיעת רכב התובע ברכב בו נהגה. הימנעות זו אינה פועלת בלשון המעטה לטובת התובע. אשר על כן לא אוכל לקבוע כי פגיעת המשאית ברכב התובע גרמה לפגיעת האחרון ברכב השכור ולנזקים בחלקו הקדמי והתביעה בענין זה נדחית.

נזקים.

6.       התובע הגיש חוות דעת שמאי ולפיה סך הנזק עקב הפגיעה בחלקו האחורי של רכבו - 7,020 ש"ח (תחשיב כולל בהפחתת נזק לחלק הקדמי של הרכב). חאסן לא ביקש לזמן את השמאי לחקירה על חוות דעתו. חוות הדעת אם כך, על מכונה עומדת. ואולם לטענת התובע נבדק רכב התובע ע"י השמאי 12 יום לאחר האירוע, הנזקים המיוחסים לפגיעה מהאירוע מופרזים, פגיעת המשאית התבטאה בנגיעה קלה בלבד ברכב התובע, לו היתה פגיעה משמעותית, היו שמשות רכב התובע מתנפצות והילד שהיה ברכבו היה עף קדימה. התובע עומד על טענתו כי הנזקים בחוות דעת השמאי נגרמו באירוע וכתוצאה מפגיעת המשאית, כי לא ידע תחילה שעליו לפנות לשמאי מיד ואביו, שהעיד אף הוא, יעץ לו לאחר שיחה עם שכן לפנות לשמאי. לטענתו לא נהג ברכב מאז האירוע ועד להבאתו לבדיקת השמאי.

7.      מובן כי הקשר הסיבתי ההכרחי בין פעולות מזיק לנזקים הנטענים מוכח באופן הטוב ביותר ככל שקרוב מועד הבדיקה והשומה לאירוע המזיק וטוב היה עושה התובע לו היה מביא את רכבו מיד לאחר האירוע לבדיקת שמאי, שמא ייטען נגדו כי בתקופה בין האירוע לבין הבדיקה ארעו אירועים מזיקים נוספים אותם מבקש הוא ל"גלגל" שלרא כדין על המזיק הראשון. יחד עם זאת עסקינן במישור האמינות והמהימנות ובמכלול שיקולים. על בית המשפט לתת דעתו על התמונה הכללית. ככל שטוען חסאן כי הנזקים בחוות דעת השמאי מופרזים אף לעת האירוע, דין טענתו להדחות בהעדר ראיה, חוות דעת נגדית או בקשה שלו לחקירת השמאי מטעם התובע. ככל שטוען חאסן כי נגרמו לתובע נזקים בין האירוע לבין בדיקת השמאי - חאסן לא ביטא ממש טענה זו בדיון ולא חקר את התובע על כך. התרשמתי כי התובע אינו מנוסה בחיי המעשה ועל אף גילו הוא נעזר באביו. על רקע זה נראית לי טענתו כי הביא את רכבו לבדיקת שמאי כאשר הביא, רק על רקע עצת אביו שכן הדבר לא עלה על דעתו קודם לכן וכי הרכב לא נסע על הכביש מאז האירוע ועד הבדיקה, לא נגרמו ולא יכולים היו להיגרם לו נזקים נוספים לאחר האירוע . אשר על כן נמצא כי הנזקים שנגרמו לחלקו האחורי של רכב התובע הינם כקבוע בחוות דעת השמאי - 7,020 ש"ח.

8.      התובע לא המציא חשבונית מס המעידה על תשלום שכ"ט שמאי. התובע לא הוכיח יתר הנזקים הנדרשים בתביעתו (הוצאות נסיעה, אי נוחות ועגמת נפש ). דרישות התובע בעניינים אלה נדחות.

סוף דבר - חסאן - הנתבע 1 ישלם לתובע 7,020 ש"ח וכן  400 ש"ח (הוצאות משפט כולל אגרה) והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.3.05 (הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל.

ניתן היום י"ז בתמוז, תשס"ה (24 ביולי 2005) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים